דפי הנצחה

המשפחה לא הייתה דתית ורק אביה היה צם ביום הכיפורים. בשנת 1941, בהיותה בת 22, עלתה סוניה לארץ ישראל. הימים ימי מלחמת העולם השנייה וכלי שייט אזרחיים מיעט לשייט בים התיכון. לפיכך נסעה סוניה ברכבת מפינסק דרך מוסקבה - טורקיה - לבנון ולארץ ישראל נכנסה דרך ראש הנקרה.

דבר ראשון ביקרה את אחותה דבורה במוסד החינוכי ב"בן-שמן" ומשם ל"עיינות" שם למדה עברית וקצת חקלאות. משם עברה לקיבוץ ניצנים ושם הכירה את יעקב איתו עברה לאושה בשנות ה-40 המוקדמות. תחילה עבדה בענפים שונים מגן הירק ועד למטבח, ולבסוף התמקמה במחסן הבגדים. בשנות ה-50 גויסה לעבודה במחסן הבגדים המשותף לתנועות הקיבוציות בתל-אביב. כשסיימה את אעבודה בתל-אביב חזרה סוניה למתפרה והתמקצעה בתפירה עד היותה בת 80, אז פרשה לפנסיה.

בשנתיים האחרונות עברה עם יעקב לבית הוותיק. פרט לאחותה דבורה נספתה כל משפחתה בשואה.

באושה נולדו לה שתי בנות - הדסה ורונית, ולימים 3 נכדים ונינים. סוניה הייתה צלולה ובהירה עד יומה האחרון וגילתה התעניינות רבה בכל הקשור להתנהלות הקיבוץ.

ת.נ.צ.ב.ה